החלטה בתיק רע"א 688/05

1.        נגד המבקש ניתן פסק דין בבית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט גדול) בו נדרש לפנות קרקע השייכת למדינה, המוחזקת על ידו שלא כדין. הוא הגיש באיחור ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת  גרסטל). חרף האיחור, לא הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד, וממילא לא העלה כל נימוק וטעם לעיכוב שחל בהגשת הערעור. לאור זאת, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, תוך הותרת צו עיכוב ביצוע פסק הדין למשך 30 ימים נוספים כדי לאפשר למבקש להשיג על החלטת הדחייה.

2.        המבקש עותר לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוא טוען כי מדובר באיחור קל בהגשת הערעור, וכי לא נוצרה ציפיית הסתמכות אצל המשיבים, שכן הוא גילה את דעתו בפניהם על דבר כוונתו להגיש ערעור זמן ניכר קודם לכן. לגופו של ענין הוא טוען כי טעה בית משפט השלום בקביעותיו בפסק דינו ובהוראתו כי עליו לפנות את השטח, בהתעלמו ממערכת היחסים שהיתה קימת בינו לבין מינהל מקרקעי ישראל, המצביעה על כונה להסדיר את זכויותיו במקרקעין. לדבריו, הוא מחזיק במקום לצורך מגוריו ומגורי בני משפחתו, ופינויו יגרום לו נזק כבד.

3.        אין מקום להיענות לבקשת רשות הערעור. פסק דינו של בית משפט השלום בחן בפירוט ובקפידה את חומר הראיות שהוצג בפניו וקבע קביעות עובדתיות ומשפטיות בדבר העדר זכותו של המבקש להמשיך ולהחזיק בקרקע נשוא המחלוקת. המבקש, שעמדה לו זכות ערעור על פסק הדין, לא מימש את זכותו במועד, ואף לכשהגיש את ערעורו באיחור, לא טרח להגיש בקשה להארכת מועד ולנמק את סיבת האיחור. בנסיבות אלה לא עמדה בפני בית משפט המחוזי אלא דרך דחייתו של הערעור, וכך עשה כדין.

           בנסיבות הענין, ברי כי אין לבית משפט זה, כערכאה שלישית, עילה להתערב במהלך הדיוני כפי שהתנהל בערכאות הקודמות. לא מתקיימים בפנינו התנאים הנדרשים לצורך התערבות כזו, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

           ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ה (30.1.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: